איזו חוות דעת רפואית גוברת בתביעה לביטול ייפוי כוח מתמשך - ת"ע 20954-05-22
Mediaבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דן במספר שאלות שעלות בתביעה לביטול ייפוי כוח מתמשך, ובהן איזו חוות דעת רפואית גוברת בתביעה לביטול ייפוי כוח מתמשך - האם חוות דעת שנערכה בזמן אמת או חוות דעת רפואית מטעם מומחה שמונה על ידי בית המשפט? - ת"ע 20954-05-22
מקרה משפחתי סבוך, המערב צוואה, בקשה לביטולה וכן יפוי כח מתמשך ובקשה לביטולו.
בית המשפט נתן משקל רב יותר לחוות דעת רפואיות אשר ניתנו בזמן אמת, ונקבע בהן כי המנוחה היתה כשירה לערוך המסמך, מאשר חוות דעת רפואית של מומחה בית משפט אשר ניתנה לעבר. לפיכך בית המשפט מצא שלא היה מקום לבטל את יפוי הכח המתמשך.
לענין חוות הדעת הרפואית מטעם הגריאטר ציינה השופטת כי זמן של חודש מעת חוות הדעת ועד לעריכת המסמך המשפטי הוא סביר.
מעוניין לערוך ייפוי כוח מתמשך שיאפשר לך להתנהל בעתיד בצורה טובה מול כל הגופים? צור קשר עם עו"ד יעל מיליקובסקי-לוי
מעוניינים גם אתם להנות ממחיר הוגן, שירות מקצועי ברמה הגבוהה ביותר וזמינות? מלאו את הטופס
מפסק הדין: "
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
ת"ע 20954-05-22 - ג׳ ואח׳ נ׳ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח׳
לפני כבוד השופטת שירלי שי
תובעים/נתבעים 1. ר׳ ג׳
- 2. ב׳ ג׳
נגד
נתבע / תובע י.ג (אדם שמונה לו אפוטרופוס)
פסק דין
- 1. פסק דין יעסוק ב- 5 הליכים הקשורים כולם לעזבונה של הגב׳ ר׳ ג׳ ז״ל (להלן: ״המנוחה״) שהלכה לבית עולמה ביום 10.9.2021 כדלהלן:
א. ת״ע 20945-05-22 - בקשה למתן צו לקיום צוואת המנוחה מיום 25.2.2019 (להלן ״הצוואה השנייה״), אשר הוגשה על ידי שני בניה של המנוחה (להלן: יקראו יחדיו ״הבנים״ ובהתאמה ר׳ ו/או ב׳).
ב. ת״ע 20952-05-22 - התנגדות לבקשת הבנים לקיום הצוואה השנייה, שהוגשה על ידי מי שהיה בעלה - מר י׳ ג׳ (להלן: יקרא ״הבעל״), באמצעות בתו, הגב׳ ב׳ א׳ ג׳ (להלן: ״הבת״), שהינה גם בתה של המנוחה, באמצעות ייפוי כח מתמשך מיום 14.06.2020 , אשר נכנס לתוקפו ביום 04.04.2021. נוכח העובדה שגם הבת העידה, בכל מקום שאינו קשור לעדותה הישירה, שם יכתב במפורש ״הבת״, יכתב ״הבעל״.
- ת״ע 20948-05-22 - בקשה לצו קיום צוואת המנוחה מיום 5.2013 (להלן ״הצוואה הראשונה״ או ״הצוואה ההדדית״), אשר הוגשה על ידי הבעל.
- ת״ע 20954-05-22 - התנגדות לבקשת הבעל לקיום הצוואה הראשונה, שהוגשה ע״י הבנים.
- תלה״מ 43870-12-19 - תביעה לפסק דין הצהרתי, אשר הוגשה על ידי הבעל, לביטול יפוי כח מתמשך, שנחתם ע״י המנוחה ביום 1.2019. במסגרת הליך זה עתר הבעל להורות כי הודעת המנוחה מיום 15.4.2019 בגין ביטול הצוואה ההדדית והתצהיר מיום 2.5.2019 בטלים.
- מאחר ובין הצדדים עומדים ותלויים הליכים נוספים, יפורטו להלן הליכים נוספים, כולל אלה שנסגרו, בענין אותם הצדדים ופסק דין זה, כדלהלן:
- תלה״מ 34453-06-19 - תביעה רכושית לשמירת זכויות/מתן חשבונות/איזון משאבים
ופירוק שיתוף, אשר הוגשה על ידי המנוחה (עוד בחייה) כנגד הבעל. עם לכתה לבית עולמה של המנוחה ההליך נעצר.
- ת״ע 49843-11-21 - בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני (חיצוני), אשר הוגשה על ידי הבעל.
במסגרת ההליך בית המשפט נעתר לבקשה ומינה את עוה״ד מאיה חונגר כמנהלת עיזבון זמנית. לאור מינוי מנהלת העיזבון, ההליך נסגר.
- ת״ע 20951-05-22 - בקשה למינוי מנהל עיזבון, אשר הוגשה על ידי הבן של המנוחה - ר׳,
למינויו כמנהל עיזבון המנוחה. ביום 22.06.23 במסגרת הליך זה ניתנה החלטה, לבקשת מנהלת העיזבון הזמנית שמונתה בתיק 49843-11-21 (שנסגר) למתן הוראות הנוגעות לניהול עזבון המנוחה, תוך הארכת תקופת המינוי לתקופה של 12 חודשים נוספים.
הרקע העובדתי וההליכים המשפטיים- לוח זמנים בתמצית
- ביום 05.2013 חתמה המנוחה על הצוואה הראשונה, ובאותו היום חתם גם הבעל על צוואה. כבר כאן יאמר כי כותרת הצוואה ״צוואה״, אולם בסעיף 11 לצוואה נרשם ״צוואה זו הינה צוואה הדדית".
- במסגרת הצוואה הראשונה, ציוותה המנוחה את כל רכושה לבעלה - סעיף 2 לצוואה.
- בסעיפים 3-4 קבעה המנוחה מה יעשה עם עיזבונה, במידה וחלילה הבעל לא יהיה בחיים, בעת לכתה לבית עולמה. מאחר והמנוחה נפטרה בעת הבעל בחיים, אין משמעות לסעיפים אלה.
- ביום 1.2019 נבדקה המנוחה אצל ד״ר ...., מומחה ברפואה גריאטרית, אשר קובע כי המנוחה כשירה להחליט ולמנות מיופה כח לייפוי כח מתמשך, הן על הגוף והן על הממון.
- ביום 1.2019 חתמה המנוחה על ייפוי כח מתמשך.
- ביום 2.2019 חתמה המנוחה על צוואה שניה, לפיה היורשים הינם הבנים, כאשר לבת לא הורישה המנוחה דבר, וכך גם לא לבעל.
- ביום 4.2019 חתמה המנוחה על מכתב הודעה לביטול הצוואה הראשונה.
- ביום 5.2019 חתמה המנוחה על תצהיר התומך במכתב הביטול, בפני עו״ד .....
- ביום 5.2019 מאשר הבעל בחתימתו שקיבל, באמצעות שליח (אשר צירף תצהיר מסירה) את הודעת הביטול של הצוואה הראשונה ואת התצהיר התומך במכתב הביטול.
- ביום 03.2020 הופעל ייפוי הכח המתמשך.
- ביום 1.2019 נפתחו ההליכים המשפטיים בין המנוחה לבעל, בהליך י״ס שמספרו -81154-01 19, אשר נפתח על ידי הבעל.
- ביום 3.2019 מונתה למנוחה אפוטרופוס לדין, אשר הגישה עמדתה והמליצה למנות מומחה פסיכוגריאטר, נוכח המסמכים הרפואיים הסותרים שהוצגו בפניה.
- ביום 05.2019 הורה בית המשפט (המותב הקודם שדן בהליך, חברתי כב׳ השופטת ד״ר הילה מלר) על קיצור תקופת עיכוב ההליכים.
- ביום 5.2019 הגישה הבת בקשה למינויה כאפוטרופוס על גופה ורכושה על המנוחה, בהליך א”פ 66248-05-19. הבקשה נדחתה לאור חתימת המנוחה על ייפוי כח מתמשך, וזאת עפ״י החלטת חברי, כב׳ השופט בנימין יזרעאלי, מיום 30.06.2019.
- ביום 06.2019 הגישה המנוחה תביעה רכושית לאיזון משאבים ופירוק שיתוף, בתלה”מ 34453-06-19. בנוסף הגישה תביעה למזונות אישה, במסגרת הליך שמספרו 12187-08-19, אשר נדון והוכרע על ידי המותב שדן בהליך זה, חברי כבוד השופט אורן אליעז, וההליך נסגר.
- ביום 12.2019 הגיש הבעל תביעה כנגד המנוחה למתן פסק דין הצהרתי, בתלה”מ -43870 12-19, במסגרתה עתר לביטול יפוי הכח המתמשך עליו חתמה המנוחה ביום 31.01.2019, וכן לביטול תצהיר ביטול צוואה הדדית מיום 2.05.2013, אשר נחתם ביום 2.5.2019.
- למען הסדר הטוב יצוין כי ההליכים בתלה״מ 34453-06-19 (תביעה רכושית), בתלה״מ 12187-08-19, (תביעת מזונות אישה) ובתלה״מ 43870-12-19 (ביטול ייפוי כח מתמשך) נדונו בפני כב׳ השופט אורן אליעז והם לא אוחדו יחד עם ההליך למינוי אפוטרופוס למנוחה, אשר הוגש במסגרת הליך א״פ 66248-05-19, על פי החלטה מיום 8.2020 של כבוד השופטת, ס.נשיאה דאז, רבקה מקייס.
- ביום 11.2019 התקיים דיון במעמד הצדדים, בפני חברי כבוד השופט אליעז, בהליכי הרכוש והמזונות שפתחה המנוחה. בדיון זה נכחה המנוחה, וחברי כבוד השופט א. אליעז, מציין בהחלטתו כי ״בנוסף, אציין כי במהלך הדיון הפגיתי לתובעת מספר שאלות, אשר השיבה להן בהתרגשות אומגם אך בצלילות ותוך הבגה של ההליכים בהם נקטה״. לא בכדי ציטוט זה מובא כבר בראשית פסק דין זה.
ביום 2.02.2020 במסגרת דיון שהתקיים במעמד הצדדים, בעוד המנוחה היתה בחיים, במסגרת שלושת ההליכים אשר נדונו בפני כב׳ השופט א. אליעז, ניתנו הוראות להמשך ההליך לרבות למינוי מומחה פסיכוגריאטר, אשר נדרש להביע עמדתו לגבי כשירותה של המנוחה בשלושה מועדים, בעת חתימתה על ייפוי כח מתמשך, בעת הודעתה על ביטול הצוואה ההדדית, ובעת הנוכחית, בה מתקיימים ההליכים המשפטיים, כדלהלן:
- ביום 5.2019 מאשר הבעל בחתימתו שקיבל, באמצעות שליח (אשר צירף תצהיר מסירה) את הודעת הביטול של הצוואה הראשונה ואת התצהיר התומך במכתב הביטול.
12 . ביום 16.03.2020 הופעל ייפוי הכח המתמשך.
- ביום 1.2019 נפתחו ההליכים המשפטיים בין המנוחה לבעל, בהליך י״ס שמספרו -81154-01 19, אשר נפתח על ידי הבעל.
- ביום 3.2019 מונתה למנוחה אפוט׳ לדין, אשר הגישה עמדתה והמליצה למנות מומחה פסיכוגריאטר, נוכח המסמכים הרפואיים הסותרים שהוצגו בפניה.
- ביום 05.2019 הורה בית המשפט (המותב הקודם שדן בהליך, חברתי כב׳ השופטת ד״ר הילה מלר) על קיצור תקופת עיכוב ההליכים.
- ביום 5.2019 הגישה הבת בקשה למינויה כאפוטרופוס על גופה ורכושה על המנוחה, בהליך א”פ 66248-05-19. הבקשה נדחתה לאור חתימת המנוחה על ייפוי כח מתמשך, וזאת עפ״י החלטת חברי, כב׳ השופט בנימין יזרעאלי, מיום 30.06.2019.
- ביום 06.2019 הגישה המנוחה תביעה רכושית לאיזון משאבים ופירוק שיתוף, בתלה”מ 34453-06-19. בנוסף הגישה תביעה למזונות אישה, במסגרת הליך שמספרו 12187-08-19, אשר נדון והוכרע על ידי המותב שדן בהליך זה, חברי כבוד השופט אורן אליעז, וההליך נסגר.
- ביום 12.2019 הגיש הבעל תביעה כנגד המנוחה למתן פסק דין הצהרתי, בתלה”מ -43870 12-19, במסגרתה עתר לביטול יפוי הכח המתמשך עליו חתמה המנוחה ביום 31.01.2019, וכן לביטול תצהיר ביטול צוואה הדדית מיום 2.05.2013, אשר נחתם ביום 2.5.2019.
- למען הסדר הטוב יצוין כי ההליכים בתלה״מ 34453-06-19 (תביעה רכושית), בתלה״מ 12187-08-19, (תביעת מזונות אישה) ובתלה״מ 43870-12-19 (ביטול ייפוי כח מתמשך) נדונו בפני כב׳ השופט אורן אליעז והם לא אוחדו יחד עם ההליך למינוי אפוטרופוס למנוחה, אשר הוגש במסגרת הליך א״פ 66248-05-19, על פי החלטה מיום 8.2020 של כבוד השופטת, ס.נשיאה דאז, רבקה מקייס.
- ביום 11.2019 התקיים דיון במעמד הצדדים, בפני חברי כבוד השופט אליעז, בהליכי הרכוש והמזונות שפתחה המנוחה. בדיון זה נכחה המנוחה, וחברי כבוד השופט א. אליעז, מציין בהחלטתו כי ״בנוסף, אציין כי במהלך הדיון הפגיתי לתובעת מספר שאלות, אשר השיבה להן בהתרגשות אומגם אך בצלילות ותוך הבגה של ההליכים בהם נקטה״. לא בכדי ציטוט זה מובא כבר בראשית פסק דין זה.
ביום 2.02.2020 במסגרת דיון שהתקיים במעמד הצדדים, בעוד המנוחה היתה בחיים, במסגרת שלושת ההליכים אשר נדונו בפני כב׳ השופט א. אליעז, ניתנו הוראות להמשך ההליך לרבות למינוי מומחה פסיכוגריאטר, אשר נדרש להביע עמדתו לגבי כשירותה של המנוחה בשלושה מועדים, בעת חתימתה על ייפוי כח מתמשך, בעת הודעתה על ביטול הצוואה ההדדית, ובעת הנוכחית, בה מתקיימים ההליכים המשפטיים, כדלהלן:
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי טענותיהם ולאחר ששמעתי אף את הגברת בדיון היום. סבורני כי יש לקדם את ההליך באופנים הבאים:
- קבלת עמדתו של ב״כ היועמ״ש במשרד האפוטרופוס הכללי לבקשה.
- קבלת חוות דעת מומחה בתחום הפסיכוגריאטריה אשר יתייחס למצבה של הגב' ...
ובמועד בו נערך ייפויי הכוח המתמשך. כאשר בחוות דעת יתבקש לחוות דעתו באשר למצבה הקוגנטיבי וכשרותה של הגב בעת עריכת ייפויי הכוח ביום 31/1/19.
בנוסף יתבקש המומחה לחיות דעתו באשר למצבה הקוגנטיבי וכשירותה של הגב ביום 2/5/19 המועד לגביו נטעו כי הודיעה על ביטול הצוואה ההדדית שערכה יחד עם המבקש בשנת 2013.
כתב מינוי למומחה אשר ימונה בתיק יינתן בהחלטה נפרדת.
- בית המשפט מינה את פרופ׳ ..... כמומחה מטעם בית המשפט (להלן״המומחה״).
- המומחה נפגש עם המנוחה בשני מועדים - 7.2020 ו- 27.5.2020.
- בהתאם לבקשתו של הבעל, בית המשפט נעתר לצירוף חוות דעת רפואית אשר על פיו הופעל יפוי כח המתמשך, בתחילת חודש מרץ 2020 (החלטה מיום 04.2020 בתיק 43870-12-19).
- ביום 6.2020 הגיש המומחה את חוות דעתו, אשר מסקנתו הסופית תובא להלן: ״הנבדקת סובלת משיטיון על רקע ניווני וכנראה גם וסקולרי בשנים האחרונות עם התחלה כנראה בתחילת 2018. להערכתי סביר יותר שבתקופת ינואר 2019 ומאי 2019 לא הייתה הנבדקת כשירה לערוך מסמכים משפטיים. במצבה הנוכחי איננה כשירה לנהל ענייניה השוטפים וזקוקה לאפוטרופוס לגופה ולרכושה״. יחד עם זאת יצוין כי המומחה בדק את המנוחה במועדים 24.07.2020 ו- 27.05.2020, אולם לא ראה אותה במועד בו חתמה על ייפוי כח מתמשך, במועד בו חתמה הצוואה ובמעוד בו חתמה על ההודעה לביטול הצוואה הראשונה.
- ביום 08.2020 התקיים דיון נוסף בפני חברי, כב׳ השופט א. אליעז, וביום 2.12.2020 דיון נוסף, במסגרתו נקבע כי ההליכים בשלים להוכחות, ונקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית וכן מועדים לדיוני הוכחות.
- ביום 03.2021 הוגשה תגובת ב״כ היועמ״ר (במסגרת הליך 43870-12-19 תביעה לביטול יפוי כח מתמשך) לפיה אין בכוונתו להתערב בהליך, תוך שצוין כי לאור חוות דעתו של המומחה שמונה ע״י בית המשפט, יש לערוך בירור בעניין תוקפו של יפוי הכח המתמשך. בו ביום, 14.03.2021, ניתנה החלטה בית המשפט כי ב״כ היועמ״ר פטורה מהתייצבות.
ביום 25.04.2021 ניתנה החלטת כב׳ השו׳ א. אליעז בבקשתו של הבעל לביטול דיוני הוכחות, נוכח מצבו הרפואי, אשר תובא להלן:
....
הבקשה מתקבלת. על המשיב להעביר את ההתכתבויות בינו לבין עו״ד .... לתקופה שהחל ממועד ההתקשרות ועד לסיומה. ההתכת בויות יוגשו בתוך 14 ימים מיום מתן החלטה זו..״
- בהמשך, הועלתה טענת עו״ד .... כי קיימים יחסי עו״ד לקוח בינו לבין ר׳ וההתכתבויות ביניהם חוסות תחת חיסיון עו״ד לקוח ולכן אין באפשרותו להגישם. לאחר קבלת תגובות יתר הצדדים, קבע בית המשפט, ביום 8.23, כי החלטתו מיום 26.6.23, המורה על המצאת תכתובות הווטצאפ, בעינה עומדת, והורה לעו״ד .... להמציא לתיק בית המשפט את התכתובות שהוחלפו בינו לבין ר׳.
....
השאלות השנויות במחלוקת בהליכים שבכותרת
- האם הצוואה השנייה כשרה ותקפה, או שמא יש לפסול אותה לאור טענות ההתנגדות וכפועל יוצא מכך לבחון את כשרותה של הצוואה הראשונה, לאור ההתנגדות שהוגשה.
- ככל שהתשובה לרישא של השאלה הראשונה תהיה חיובית, אזי יש לבדוק האם ביטול הצוואה הראשונה נעשתה בהתאם להוראות הדין.
- ככל שהתשובה לרישא של השאלה הראשונה תהיה שלילית, אין צורך לבדוק האם ביטול הצוואה הראשונה נעשתה כדין, ויש לבחון את נימוקי ההתנגדות לצוואה הראשונה.
- אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר בחינת מלוא העדויות הגעתי לכלל מסקנה כי המנוחה היתה כשירה לחתום על הצוואה השנייה, לא הופעלה עליה השפעה בלתי הוגנת, ולא היתה מעורבות בצוואה, שמגיעה לכדי פסילתה, ועל כן דין ההתנגדות להידחות.
- גם דינן של הטענות לביטול ייפוי הכח המתמשך וביטול הודעת הביטול של הצוואה הראשונה, להידחות, והכל כפי שיפורט להלן.
מעוניין לערוך ייפוי כוח מתמשך או צוואה? צור קשר עם עו"ד יעל מיליקובסקי-לוי
מעוניינים גם אתם להנות ממחיר הוגן, שירות מקצועי ברמה הגבוהה ביותר וזמינות? מלאו את הטופס
תמצית טענותיו של הבעל, המבקש קיום הצוואה הראשונה והמתנגד לקיום הצוואה השנייה
- הבעל והמנוחה היו נשואים במשך 60 שנה ומערכת יחסיהם ביניהם היתה מצויינת.
הבעל והמנוחה ערכו וחתמו על צוואות הדדיות, בהוראת יורש אחר יורש, כאשר חלק מהרכוש הורישו לבת, וחלק הורישו ישירות לנכדיהם, שהם גם ילדיהם של הבנים.
- הדרתם של הבנים בצוואות ההדדיות, היא הגורם לסכסוך, והם אלה שגררו את הוריהם ואת אחותם (הבת) ל״מערבולת של הליכים משפטיים״.
- המנוחה בערוב ימיה סבלה מהידרדרות קוגניטיבית וממחלות נוספות כאשר בנה ר׳, ניצל את מצבה ודאג להחתימה על מסמכים משפטיים רבים וביניהם על הצוואה השנייה וכל זאת בעת שהמנוחה כבר לא הייתה בשכלה, חלשה ומוחלשת הן פיזית והן מנטאלית.
- הבעל טוען כי יש לבטל את מסמכי יפוי הכח המתמשך ומכתב ביטול הצוואה השנייה עליהם חתמה המנוחה, נוכח העדר כשרותה לחתום על מסמכים מסוג זה.
- ההתנגדות נסמכת על שרשרת טיעונים משפטיים עצמאיים אשר יובאו להלן:
- הצוואה ההדדית לא בוטלה כדין ולכן היא שרירה וקיימת.
- מכתב הביטול אשר נערך לאחר חתימת הצוואה השנייה לא תקף, שכן המנוחה לא הבינה את משמעות המכתב עליו חתמה.
- המנוחה לא הבינה את טיבה של הצוואה השנייה, עליה חתמה.
- הצוואה המאוחרת נחתמה תחת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תרמית או תחבולה (כאמור בסעיף 30 לחוק הירושה).
- מעורבתו של הבן ר׳ בעריכת הצוואה השנייה מגיעה לכדי פסילתה.
- בנוגע לטיעון המשפטי הראשון, כאמור בסעיף 59 א׳, טוען הבעל כי הצוואה הראשונה, שהינה צוואה הדדית, נערכה בשנת 2013 ומשסעיף 8 א׳ לחוק הירושה נכנס לתוקף בשנת 2005 הוא חל עליה. משעה שהביטול של הצוואה הדדית לא נעשה כדין, הרי שיש צורך לדון ולהכריע בטענה מקדמית זו, ואין צורך לקיים דיון מלא ושלם בהתנגדות.
- לטענתו של הבעל המנוחה לא עמדה בהוראות החוק לצורך ביטול הצוואה הראשונה, שהינה צוואה הדדית, המחייבת קיומם של שני תנאים מצטברים, האחד, עריכת הודעת ביטול והשני מסירת הודעת הביטול למצווה השני. הואיל ובמועד חתימת המנוחה על הצוואה השנייה (2.2019) לא מסרה המנוחה הודעה על ביטול הצוואה הראשונה, כאמור בתנאי הסעיף 8׳ לחוק הירושה, הרי שהיא לא עמדה בתנאי החוק ועל כן אין מקום לקיימה.
- לטענתו של הבעל שלושת הטיעונים המפורטים בסעיף 59 ( ג׳, ד׳ ו-ה׳), העדר כשרות, השפעה בלתי הוגנת ומעורבות פסולה, מקושרים יחד, ויש לעשות את הבירור העובדתי מבלי לנתקם האחד מהשני.
- הטיעונים השני והשלישי, כאמור בתתי הסעיף 59 (ב׳ ו-ג׳), לפיהם המנוחה לא הבינה את טיבה של הצוואה ואף לא הבינה את טיבו של המכתב שנועד לבטל את הצוואה הראשונה, נתמכים בחוות דעתו של המומחה (אשר הוגשה במסגרת ההליך הקשור תלה״מ 43870-12-19 ביום 6.2020) בה נקבע בתמצית: ״... הנבדקת סובלת משיטיון על רקע ניווני וכנראה גם וסקולרי בשנים האחרונות עם התחלה כנראה בתחילת 2018. להערכתי סביר יותר שבתקופת ינואר 2019 ומאי 2019 לא הייתה הנבדקת כשירה לערוך מסמכים משפטיים...״.
באשר לטיעונים הרביעי והחמישי טוען הבעל, כי כבר במהלך שנת 2018 המנוחה הייתה זקוקה לסיוע מלא בהתנהלות היומיומית ואף קיבלה מטפלת מחברת סיעוד ישראלית כאשר בהמשך קיבלה מטפלת עובדת זרה כולל מגורים. על רקע החמרת מצבה של המנוחה במהלך שנת 2018,...
מעוניין לערוך ייפוי כוח מתמשך? צור קשר עם עו"ד יעל מיליקובסקי-לוי
מעוניינים גם אתם להנות ממחיר הוגן, שירות מקצועי ברמה הגבוהה ביותר וזמינות? מלאו את הטופס
....
תמצית טענות הבנים, המבקשים קיום הצוואה השנייה והמתנגדים לקיום הראשונה
- הצוואה הראשונה, אשר נחתמה על ידי המנוחה, כלל לא הוסברה לה, והיא נחתמה במרמה תוך תכנון וניצול תמימותה של המנוחה, על מנת לנשלה מכל רכושה ולהותירה חסרת כל.
- הבנים כלל לא ידעו אודות צוואתה הראשונה של המנוחה והדבר התגלה להם רק לאחר ביקורו של ד״ר ...., את המנוחה, בביתה ביום 02.2018, אז הורה להפסיק לה מיידית את מתן התרופה קלונקס.
- הבעל והבת רקמו תוכנית ארוכת שנים במטרה לנשל את המנוחה מרכושה.
- מאז החתמת המנוחה על הצוואה, הבעל והבת החלו ״לטפל״ במנוחה באופן כזה שרמת הקוגניציה שלה ירדה וזאת באמצעות מתן תרופות אשר אינן מתאימות כלל למצבה. לראיה, מצרפים הבנים אישור רפואי מאת ד״ר ...., הנושא תאריך 02.2018 (נספח 1 לתגובתם)
ממנו עולה כי יש להפסיק למנוחה את מתן התרופה קלונקס.
- ברגע שהבן ר׳ החל לקחת את המושכות לידיו, ואת הטיפול במנוחה, היא חזרה לחיוניותה והחלה לתפקד בצורה רגילה כמצופה לגילה.
לאחר שהמנוחה חזרה למצב קוגנטיבי תקין, ביקשה היא במפורש מבנה, ר׳, שיטפל בה תוך שביקשה כי בעלה לא יקבל כל מידע אודותיה ולכן חתמה על יפוי כח מתמשך על מנת לדאוג שכך יעשה.
...
דיון והכרעה:
- עילות ההתנגדות להן טוען הבעל ביחס לצוואה השנייה הינן: היעדר כשרות לצוות, מעורבות בעריכת הצוואה והשפעה בלתי הוגנת, והן תידונה בסדר זה.
כשרות לצוות
- כשרות לצוות קבועה בסעיף 26 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 (להלן: ”החוק”): ״צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה״.
- בחינת כשרותה של המנוחה לצוות, צריכה להיעשות נכון למועד עריכת הצוואה (השנייה). ועל הראיות להתייחס למועד זה: "ההגבלה שלעיל נוגעת למצבו הנפשי, המנטלי והגופני של המצווה, עת ערך את הצוואה, ויכולתו להבין את מהות הצוואה וההשלכות על הזוכים ברכושו, ומנגד על אלה המודרים ממנו. נקודת הזמן אותה יש לבחון היא מועד חתימת הצוואה, וכך גם על חומר הראיות המובא לפני ביהמ׳׳ש להיות רלוונטי לאותה נקודת זמן בדיוק. נטל הוכחת קיומה של הגבלה כאמור מוטל על הטוען לה, קרי על המתנגד. מידת ההוכחה אינה עניין של מה בכך, ואין די בהעלאת ספקות (ע"א 851/79, 160/80 בנדל נ׳ בנדל פ"ד לה(3) 101; ע״א 279/87 רובינוביץ נ׳ קרייזל פ״ד מג(1) 760; ע״א 142/80 מירסקי נ׳ מירסק פ״ד לה(2) 155;
ע״א 3411/92 רובינשטיין נ׳ ברזבסקי (13.6.1995); ע״א 724/87 כלפה נ׳ גולד פ״ד מח(1) 22; עמ״ש (ת״א) 35907-02-12 מ׳נ׳ נ׳ מ׳ג׳ (17.11.2013))״. [ראו: שוחט; גולדברג; פלומין דיני ירושה ועזבון (מהדורה שביעית התשע״ד-2014), עמ׳ 121-122].
- עוד מוסיף הבעל ומפנה לחוות דעתו של המומחה, אשר ציין בחוות דעתו כי: ״הבעיה המרכזית אצל ר׳ היא התפקודים הניהוליים, קרי היכולת להבין ׳מי נגד מי ומה קורה׳״.
- כמו כן מפנה הבעל, הן בסיכומיו והן בהתנגדותו, לבדיקת הערכת תלות, שנעשתה על ידי עו״ס בביטוח לאומי (נספח ג׳ לתצהיר עדות ראשית מטעמו) ממנה עולה מצבה הלקוי של המנוחה, כאשר מנגד מצוין הקשר החזק, האהבה והתמיכה בינה לבין הבעל.
- הבעל מביא בתמיכה לטענותיו את עדותה של הבת, לפיה מצבה של המנוחה היה קשה, חוסר יכולתה לתקשר בצורה קוהרנטית ולתפקד בצורה עצמאית וללא עזרה, היו משמעותיים.
- גם המטפלות שקיבלה המנוחה, כסיוע מביטוח לאומי, העידו, לטענת הבעל, דברים דומים. יתר על כן המטפלות העידו כי מערכת היחסים בין המנוחה לבעל הייתה טובה וניכרה אהבתו ודאגתו כלפיה.
- הבעל מדגיש כי המנוחה קיבלה סיוע מביטוח לאומי החל מחודש 09/2018 ועד לחודש 01/2019 ולאחר מכן קיבלה אישור לעובדת זרה.
- הבעל מפנה לדו״ח של האפוט׳ לדין, שמונתה למנוחה במסגרת ההליך הקשור, אשר המליצה לבית המשפט למנות מומחה, לצורך בדיקת תוקפו של יפוי הכח המתמשך עליו חתמה המנוחה בינואר 2019.
- הבנים מנגד טוענים כי המנוחה הייתה כשירה, בהסתמך על בדיקות בזמן אמת של שני רופאים אשר טיפלו בה. הראשונה, רופאת המשפחה, ד״ר ......, אשר טענה כי המנוחה היתה כשירה עד למועד בו פגשה אותה, לאחר חתימתה על המסמכים (עדותה והמסמכים הרפואיים החתומים על ידה, שצורפו, יבחנו לעומק בהמשך). השני ד״ר ...., אשר חיווה את דעתו כי אמנם למנוחה היתה ירידה דמנטית, אולם אין זה פגע ביכולתה לצוות את רצונה בקשר עם יפוי הכח המתמשך ובהמשך בקשר לביטול צוואתה ה״הדדית״ וכתיבת צוואה חדשה.
- הבנים מפנים בסיכומיהם להסבריו של ד״ר אייזבנרג שאכן למנוחה הייתה ירידה קוגנטיבית מסויימת, אולם לאור המלצתו על הפסקת נטילת התרופה קלונקס, ניכר שיפור במצבה (גם עדותו של ד״ר אייזבנרג תיבחן לעומק, בהמשך).
- בקשר למצבה הרפואי של המנוחה, הוזמנו מספר עדים, המומחה - ...., אשר הגיש כאמור חוות דעת, ד״ר ..... - רופאת המשפחה של המנוחה, וד״ר .....- אשר הגיש חוות דעת לשם תמיכה בחתימת המנוחה על ייפוי כח מתמשך. גם עו״ד ...., אשר החתים את המנוחה על המסמכים, הוזמן לעדות ונשאל, בין היתר, לגבי התרשמותו מהמנוחה בהיבט של יכולתה להבין על מה חתמה, וגם הבנים והבת, במסגרת עדותם נשאלו על מצבה של המנוחה.
בהתאם לכך ייבחנו להלן מכלול העדויות והראיות שנדונו והוצגו במסגרת ההליך.
....
- .במקרה דנן, העידו בפני בית המשפט 2 רופאים נוספים, אשר בניגוד למומחה, פגשו את המנוחה סביב המועדים בהם חתמה על המסמכים, ועל פי עדות שניהם, המנוחה היתה כשירה לחתום על המסמכים.
- .בית המשפט נותן משקל רב לעדותם, משקל העולה על המשקל שנותן בית המשפט לחוות דעת המומחה, גם בשל עמדת המומחה עצמו, אשר ציין בחוות הדעת, כי ״בדיקה בזמן אמת עדיפה על בדיקה רטרוספקטיבית״.
.בשל המשקל הרב שנתן בית המשפט לעדותם, תשובותיהם יובאו בפירוט רב להלן.
...
154 .לסיכום עדויות אלה יצוין כי הלכה למעשה, כל מי שפגש את המנוחה בזמן אמת, בו חתמה על המסמכים, העיד בצורה מהיימנה על כשירותה.
מעוניין לערוך ייפוי כוח מתמשך? צור קשר עם עו"ד יעל מיליקובסקי-לוי
מעוניינים גם אתם להנות ממחיר הוגן, שירות מקצועי ברמה הגבוהה ביותר וזמינות? מלאו את הטופס
....
- .לאחר שבית המשפט קובע כי המנוחה היתה כשירה לחתום על הצוואה השניה, יש לבחון את טענותיו הנוספות של הבעל, כעילות לפסילת הצוואה.
מעורבות בעריכת הצוואה
- .סעיף 35 לחוק הירושה קובע: ״הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה - בטלה״ (ההדגשות שלי - ש.ש.).
- .טענות הבעל בעילה זו נטענו בערבוביה יחד עם טענותיו בעילת השפעה בלתי הוגנת.
- .הבעל טוען כי נסיבות עריכת הצוואה מלמדות שהבן ר׳ היה מעורב בעריכת הצוואה.
.טוען הבעל כי עדותו של הבן ר׳ לפיה לא ידע על כוונתה של המנוחה לערוך צוואה [ראו: פרוטוקול דיון מיום 18.5.23 עמ׳ 61 שו׳ 15-23] אינה מתיישבת עם עדותו של עו״ד .... אשר ערך את הצוואה השנייה והעיד כי הבן ר׳ נכח בעת הפגישה שהתקיימה ביום 14.1.2019 בנושא עריכת ייפוי הכח המתמשך אשר התייחסה גם לעניין צוואה.
...
186 .חרף תכתובת הווטצאפ שבין ר׳ לעו״ד ...., אשר בהחלט ניתן לראות בה התכתבות בעייתית, בית המשפט מאמין לעו״ד ... שלא נתן יד למעורבות ר׳ בעריכת הצוואה. יתר על כן, ההסברים שנתנה המנוחה לעו״ד ...., כפי שעולים מעדותו [ראו: פרוטוקול דיון מיום 30.5.23 עמוד 81 שורות 15-27], עושים שכל בהקשר לבחירתה למי לצוות את רכושה, כפי שעולה מהוראות צוואתה.
- .לענין זה ראו ע״א 99/86 זיידה נ׳ זיידה: ״העובדה שנהנה הזמין את עוה״ד לענייני ירושה שערך את הצוואה ואף שילם את שכר טרחתו, אין בהם משום השתתפות אחרת בעריכתה. ביצוע שליחות של הזוכה עבור המצווה, מסירת פרטי הצוואה לעו״ד לירושה, הסעת המצווה למשרד עורך דין ירושה ואף נוכחות במעמד החתימה, אין בהם כדי השתתפות אחרת בעריכת הצוואה, אשר תביא לבטלותה על פי סעיף 35 לחוק הירושה״. וגם בהקשר האמור ראה ע״א 2622/90 שני נ׳ לרנר וע״א 5640/92 אלוני נ׳ באומן, בו נקבע: ״נוכחות של הנהנה בעת עריכת הצוואה או מסירת פרטים על הצוואה על ידי הנהנה לא הביאו לביטול הצוואה על פי סעיף 35 לחוק הירושה״.
- .בע״א 1231/97 זבורוסקי נ׳ כץ נקבע כי ״כאשר הנהנית על פי הצוואה ליוותה את המנוח אל עו״ד לצוואה, שערכה את הצוואה וכן שהתה במשרדה, אך מחוץ לחדר שבו נערכה הצוואה, נקבע כי הנסיבות אינן מביאות לביטול הצוואה על פי סע׳ 35 לחקהירושה ואף אינן מקימות חזקה לפיה, הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת״.
- .נוכח כל המפורט לעיל, וחרף הקשר שהיה בין עו״ד .... לבן ר׳ אשר לשיטתו של הבעל מצדיק ביטול הצוואה בשל מעורבותו בה, מעשיו של ר׳ לא הקימו עובדתית את החשש העומד ביסוד סעיף 35 לחוק, להתערבות פסולה מצד הזוכה בירושה. במיוחד כאשר עדותו של עו״ד .... היתה מהיימנה על בית המשפט, לפיה לא נתן יד למעורבות ר׳ בצוואת המנוחה.
.זה המקום לציין כי הצוואה השנייה מזכה לא רק את הבן ר׳ אלא מזכה את שני בניה של המנוחה, בחלקים שווים, קרי גם את הבן ב׳, שלגביו לא נטען שהיה מעורב.
השפעה בלתי הוגנת
- .טענה נוספת שהעלה הבעל לשם ביטול הצוואה השנייה היתה השפעה בלתי הוגנת.
- .סעיף 30(א) לחוק קובע: ״הוראות צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה״.
- .נטל ההוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען להשפעה כזו: ״כנראה הדרך להצליח בטענה של השפעה בלתי הוגנת היא לא על ידי הוכחה פוזיטיבית של ההשפעה הפסולה, אלא ע״י ביטול החזקה שהצוואה נעשתה עפ״י רצונו החופשי של המצווה״. [ראו: פרופ׳ ש׳ שילה פירוש ^Error! Hyperlink reference not valid, תשכ״ה-1965, כרך 1, בעמ׳ 271].
.פסיקת בית המשפט ואף הספרות פירשו את ההוראה שלעיל באופן הבא:״עניין לנו בהשפעה הבלתי הוגנת, שאינה השפעה שגרתית מעשה יום יום, אלא השפעה שיש בה מרכיב של אי- הגינות על פי המושגים החברתיים והמוסריים שלנו (ע״א 5185/93 היועמ״ש נ׳ מרום פ״ד מט(1) 318; ע״א 3828/98 מיכקשווילי נ׳ מיכקשווילי פ״ד נד(2) 337(. קיומה של השפעה בלתי הוגנת או היעדרה צריכים להיקבע על פי עובדותיו של כל מקרה ומקרה. בדנ״א 1516/95 מרום נ׳ היועמ״ש פ״ד נב(2) 813 קבע השופט מצא ארבעה מבחנים שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט להכריע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת״. (ההדגשות הוספו). [ראו: שוחט; גולדברג; פלומין דיני ירושה ועזבון (מהדורה שביעית התשע״ד-2014), עמ׳ 124.]
- .קיימים 4 מבחנים על מנת לבחון אם התקיימה השפעה בלתי הוגנת:
תלות ועצמאות - מבחן של מידה. האם בתקופה הרלוונטית לעשיית הצוואה המצווה היה ״עצמאי״? מבחינה פיזית ובחינה שכלית - הכרתית ועד כמה? ככל שהמצווה היה יותר עצמאי, תתחזק נטיית ביהמ״ש לשלול קיום תלות של המצווה בנהנה. וככל שהמצווה היה פחות עצמאי , תתחזק הנטייה לחייב את קיום התלות.
תלות וסיוע - לאחר שהתברר שהמצווה אכן לא היה עצמאי יש לבדוק האם אכן נזקק לסיוע הזולת, עולה הצורך לבחון האם הקשר שהתקיים בינו לבין הנהנה התבסס על מתן הסיוע שהמצווה נזקק לו. ואם זה הנהנה אשר סייע למצווה להתגבר על קשייו ומגבלותיו ייטה בית המשפט לקבוע שהמצווה היה תלוי בנהנה. כמו כן נשאל האם המצווה נעזר רק בנהנה או הסתייע גם באחרים? ככל שהסתייע ביותר אנשים מתמעט החשש להיווצרות תלות העלולה להוות פתח להשפעה בלתי הוגנת.
על כן, סיוע של אדם אחד עלולה להעמיד את המצווה במצב של תלות מוחלטת באדם המסייע לו. וקיום מצב הדברים כזה עשוי להוות שיקול התומך בהקמת חזקה להשפעה בלתי הוגנת. קשרי המצווה עם הסביבה - אם ועד כמה היה המצווה תלוי בנהנה, עשויה להיות מושפעת גם מהיקף ומידת הקשרים שקיים המצווה עם אחרים זולת הנהנה. ככל והמצווה היה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים או שקשריו עם אחרים היו מועטים ונדירים, תתחזק ההנחה שהמצווה אכן היה תלוי בנהנה. לעניין שאלת ההכרעה אין זה מעלה או מוריד מה גרם לבידודו של המצווה.
וסיבות עריכת הצוואה - בוחנים את רמת מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה של המנוח/ה.
- .לטענת הבעל, מבחן התלות והעצמאות מתקיים במקרה דנן שכן המנוחה הייתה סיעודית והבן ר׳ הוא זה שטיפל בה, ואף נחתם ייפוי כח מתמשך כשהוא מיופה הכח.
- .בת״ע (משפחה תל אביב-יפו) 44965-05-21 המנוחה נ׳ המתנגדים (11.2023) נקבע כי ״גם אם הוכחה תלות של המנוחה ואיבוד מסויים של עצמאותה בשל היותה סיעודית לא הוכחה תלותה בזולת באופן ששלל את עצמאותה ובפרט לא תלות דווקא במבקש או בנכדה.
יש להבחין בין סיוע וטיפול של בן משפחה לבין תלות בו. לא די גם במחלוקות פנים משפחתיות ומערכת יחסים עכורה על מנת לעמוד בתנאי זה של תלות. העיקר הוא תלות של המנוחה במבקש ובנכדה ולא מערכת יחסים קשה בין המבקש לאחיו ושאר בני המשפחה. המתנגדים לא הוכיחו תנאי זה״.
- .את קביעתה של כב׳ השופטת (בתוארה דאז), ד. בייניש, המתאימה לענייננו, ניתן למצוא גם בע״א 2500/93 שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה, נ(3) 338 {פמ״מ - 4/9/1996}) כך: ״על קיומה של השפעה בלתי הוגנת ניתן ללמוד מגורמים שונים ומשתנים. מצבו הפיזי של המצווה, מצבו המנטאלי והנפשי, מידת חולשתו וסוג התלות שהוא תלוי בזולת, בדידותו וניתוקו מאנשים אחרים, מערכת הקשרים בינו לבין האדם שהוא נזקק לו וקשריו עם אחרים - כל אלה יש בהם כדי להשפיע על מידת השתעבדות רצונו ואובדן השליטה בו או על חשש מפני קיומו של מצב כזה".
.ב״דנ״א מרום״, מפנה כב׳ השופט א. מצא למבחן הגיונה של הצוואה. על פי מבחן זה, בכדי לקבוע האם הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה, יש לבחון האם הצוואה סבירה על פי הבנת השופט את הגיונו של המצווה. השופט יוכל לבחון זאת באמצעות הראיות המובאות
.
- ובמקרה דנן, ונוכח מבחני הפסיקה לא מצאתי כי הבעל עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת השפעה בלתי הוגנת על המנוחה, אשר על כן הטענה בדבר השפעה בלי הוגנת נדחית.
ביטול ייפוי הכח המתמשך והודעת המנוחה בדבר ביטול הצוואה ההדדית
- משבית המשפט קבע כי המנוחה היתה כשירה לחתום על הצוואה, ביום 25.2.2019, נהיר כי המנוחה היתה כשירה גם לחתום על ייפוי הכח המתמשך, ביום 31.1.2019.
- עתה על בית המשפט לבחון את עתירת הבעל לביטול הודעת הביטול של הצוואה ההדדית.
- יובהר כי במהלך ההליך עלתה סוגייה האם הצוואה הראשונה היא בכלל צוואה הדדית? לשם כך הוזמן עו״ד .... אשר ערך את הצוואה הראשונה של המנוחה, וכן את צוואת הבעל.
- מעדותו של עו״ד .... .... עולה כי מדובר בצוואות הדדיות.
- כבוד השופט א. גביזון (כתוארו דאז), הבחין בין שלושה סוגים של צוואות הדדיות:
- צוואה הדדית הכוללת הוראה לפיה המורישים משאירים לעצמם את הזכות לשנות הצוואה כרצונם ובכל עת, גם לאחר מותו של האחר (להלן: ״צוואה הדדית שאינה שותקת״).
- צוואה הדדית ״שותקת״ לפיה המורישים לא מתייחסים בצוואה לאפשרות שינוי הצוואה (להלן: ״צוואה הדדית שותקת״).
- צוואה הדדית הכוללת הוראה האוסרת על שינוי צוואתו של האחד לאחר פטירתו של האחר. (ראה: ת״ע (באר שבע) 19940-12-12 פלונית נ׳ אלמוני {פמ״מ - 17/4/2016}).
- מתוכן צוואת המנוחה עולה כי מדובר בצוואה הדדית שאינה שותקת, שהרי בסעיף 8 לצוואה נכתב ״אני מצווה בזה במפורש שכל עוד אני בחיים, כל הרכוש והכספים שייכים לי ואני רשאית לעשות בנכסי הנ״ל כרצוני, ובכל עת וזמן הנני רשאית לשנות כל דבר בצוואה זו, אם להוסיף עליה ואם לגרוע ממנה ככל שאחפוץ או לבטלה כליל״.
- לגבי צוואה הדדית שאינה שותקת, יפים דברי כבוד השופט, הנשיא בדימוס, אהרון ברק, בע״א 4402/98 מלמד נ׳ סולומון, כי: ״.... הוראה זו קובעת במפורש כי כל מצווה שומר לעצמו את הכוח לבטל או לשנות בכל עת את צוואתו. דומה שהדיבור ״בכל עת״ משתרע על פרק הזמן שמעת עריכת הצוואה ועד למותו של המצווה, ואין הוא מוגבל אך ל״עת״ אשר ממועד עריכת הצוואה ועד למותו של המצווה המשותף וההדדי. נמצא כי, כנגד אינטרס ההסתמכות המצוי לכאורה בידי מצווה בצוואה משותפת והדדית ביחסיו עם המצווה האחר, באה הודעה מפורשת בצוואה לפיה חרף ההדדיות נשמר כוח השינוי. לדעתי, גם אם היינו מגיעים למסקנה כי בצוואה משותפת והדדית יש להגן על אינטרס ההסתמכות ההדדית של המצווים - שאלה, שכאמור, מבקש אני להשאירה בצריך עיון - הגנה זו אינה נחוצה ואינה ראויה במקום שהמצווים צפו את האפשרות של ביטול הצוואה או שינוייה, ונקטו בצעדים מתאימים, בגדרי הצוואה, כדי להסדיר ענין זה. הנה כי כן, אין מנוס מהמסקנה, כי ויקטוריה מלמד היתה רשאית לשנות את צוואתה (הראשונה), ואין דבר בדיני הצוואה המשותפת וההדדית המונע זאת ממנה״.
- בית המשפט לא מתעלם מטענות הבעל, לפיהן גם אם המנוחה היתה בשכלה לחתום על הצוואה השנייה, נוכח העובדה שמדובר בצוואה שנחתמה לאחר שנת 2005 הודעת הביטול אינה עומדת בתנאי סעיף 8א׳ לחוק, אולם הוא לא מקבלן.
- ראשית, הסעיף בחוק אינו קובע מועד הודעת הביטול כי אם: ״בחייהם של שני בני הזוג - המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים״.
- שנית, בענייננו, כאמור ניתנה הוראה מיוחדת הקובעת אפשרות לשינוי הצוואה בכל עת. גם בענין זה אפנה לע״א 4402/98 :
״...״הנני קובעת במפורש כי אני רשאית בכל עת שארצה, לבטל ו/או לשנות את צוואתי זו, להוסיף או לגרוע ממנה כרצוני. כל שינוי כזה יהיה מחייב במידה וייעשה בכתב ובנוכחות עדים כנדרש עפ״י דין״.
- מעדותו של עו״ד .... עולה כי הוסבר למנוחה ולבעל כי מדובר בצוואות הדדיות, ומה המשמעות של צוואות הדדיות [ראו: פרוטוקול מיום 31.5.23 עמוד 102 שורות 18-30].
- משנשאל לגבי הסיפא של סעיף 2, ששונה בין הצוואות, השיב כי אכן נפלה טעות בצוואה של המנוחה כאשר בסיפא של סעיף 2 היה צריך להיות ״יורשי״ במקום המילה ״ילדינו״ כפי שנרשם בצוואה של הבעל, אולם מדובר בטעות קולמוס [ראו: פרוטוקול דיון מיום 31.5.23 עמ׳
103 שו׳ 27-32 וגם עמ׳ 104 שו׳ 1-5].
- אף בחקירה הנגדית שב וחוזר עו״ד .... כי נפלה טעות בצוואות ההדדיות כי צריך שיהיה רשום בצוואה של המנוחה יורשיי (במקום ילדינו). כאשר נשאל עו״ד .... מה ההבדל בין שתי המילים והאם יש לכך משמעות השיב כי יש הבדל הואיל ולבני הזוג היו גם נכדים וכוונתם הייתם שהצוואה תהיה הדדית. גם כאשר נשאל עו״ד .... מאיפה הוא יודע לומר שההתאמה בין הצוואות היא שהטעות היא כמו הצוואה של הבעל ולא להיפך השיב כי צריך להיות יורשי כעולה מהרישומים שלו [ראו: פרוטוקול דיון מיום 31.05.23 עמ׳ 106 שו׳ 26-32 וגם 107 שו׳ 1-10].
- בתמ״ש (משפחה תל אביב-יפו) 23047-05-19 ס. ב. ז״ל נ׳ נ. א (21.12.2023) נקבע כי לצורך סיווגה של צוואה כצוואה הדדית, יש לבחון הן את הפן הצורני והן את הפן המהותי.
- ״צוואה הדדית הינה תוצאה של החלטה משותפת באשר לתוכנה, כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני, ולא היו נערכים לולא הסדרים אלו. (ראה: ע״א 4402/98 מלמד נ׳ סולומון, נג(5) 703 {פמ״מ- 17/11/1999 })״. הוראה זו קובעת במפורש כי כל מצווה שומר לעצמו את הכוח לבטל או לשנות בכל עת את צוואתו. דומה שהדיבור״ בכל עת ״משתרע על פרק הזמן שמעת עריכת הצוואה ועד למותו של המצווה, ואין הוא מוגבל אך ל״עת ״אשר ממועד עריכת הצוואה ועד למותו של המצווה המשותף וההדדי. נמצא כי, כנגד אינטרס ההסתמכות המצוי לכאורה בידי מצווה בצוואה משותפת והדדית ביחסיו עם המצווה האחר, באה הודעה מפורשת בצוואה לפיה חרף ההדדיות נשמר כוח השינוי״.
- נוכח האמור לעיל רשאית היתה המנוחה לשנות את הצוואה הראשונה, ובית המשפט קובע כי הודעת הביטול נעשתה כדין.
- ואף מעבר לזה, משאין מחלוקת כי הודעת הביטול הגיע ליעדה, קרי לידי הבעל, ועוד בטרם הלכה המנוחה לבית עולמה, באופן שעמדה לבעל היכולת לשנות את הצוואה ההדדית, והוא אף פעל בהתאם לביטול, עת שלח מכתב למועצה הדתית בקשר לקבורתה של המנוחה, כאמור בסעיף 205 לעיל, בית המשפט קובע כי הודעת המנוחה לביטול הצוואה ההדדית עומדת בתנאים הנדרשים.
לסיכום
- אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
ת"ע 20945-05-22 - בקשה לצו קיום צוואה המנוחה מיום 25.2.2019 - מתקבלת.
ת"ע 20952-05-22 -התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה מיום 25.2.2019- נדחית.
ת"ע 20948-05-22 - בקשה לצו קיום צוואת המנוחה מיום 2.5.2013 - נדחית.
ת"ע 20954-05-22 - התנגדות לצו קיום צוואה המנוחה מיום 2.5.2013 - מתקבלת.
תלה"מ 43870-12-19 _- תביעה לפסק דין הצהרתי לביטול ייפוי כח מתמשך ולביטול הודעת המנוחה על ביטול הצוואה הראשונה - נדחית.
הוצאות ההליך -
- הבנים עתרו לחייב את הבעל לשלם את כל הוצאות המנוחה והבנים, לרבות הוצאות לדוגמא על ניהול הליך בחוסר תום לב מוחלט וניהול הליכי סרק.
- נוכח התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בשיקולים הבאים: משך ההליכים והיקפם, מספר הדיונים שהתקיימו, מספר ההחלטות שניתנו וההוצאות שנדרשו לשם ניהול הליך בהיקף שכזה, ובשים לב לאמות המידה שנקבעו לחיוב בהוצאות, מחד סבירות ומאידך ריאליות, הבעל ישא בהוצאות הבנים בסך כולל של 40,000 ₪ + מע״מ, אשר ישולמו בתוך 30 יום, ולא - יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.
המזכירות תסגור את כל התיקים שבכותרת.
ניתן היום, ד׳ אדר ב׳ תשפ״ד, 14 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.
"
מעוניין לערוך ייפוי כוח מתמשך או צוואה? צור קשר עם עו"ד יעל מיליקובסקי-לוי
מעוניינים גם אתם להנות ממחיר הוגן, שירות מקצועי ברמה הגבוהה ביותר וזמינות? מלאו את הטופס